חנה ארנדט : בשל האהבה לעולם : ביוגרפיה

תקציר:
"ביוגרפיה אישית ואינטלקטואלית כאחת... מייצגת את הכתיבה הביוגרפית במיטבה." פיטר ברגר חנה ארנדט: בשל האהבה לעולם (1982), מאת אליזבת יאנג-ברוהל, היא ביוגרפיה עטורת פרסים ושבחים של מי שהייתה לאחד ההוגים הפוליטיים החשובים במאה ה-20. הקריאה בביוגרפיה המרתקת הזאת, המציגה תמונה אינטימית ועזה של חנה ארנדט, עבודתה ועולמה, משליכה אותנו שוב ושוב אל בירור וערעור מתמיד של כל התחנות בחייה: התבגרותה בגרמניה של ראשית המאה ה-20 אל מול סוגיה לא פתורה של זהות יהודית נמחקת; החניכה בטבורה של העשייה הפילוסופית הקונטיננטלית של התקופה, מתוך יחסים אינטימיים עם מלכה הבלתי מוכתר של הפילוסופיה הגרמנית מרטין היידגר; ההלם עם עליית הנאציזם לשלטון והבגידה האינטלקטואלית, בעקר זו של הידגר; הבריחה לארצות הברית וראשית החיים כאינטלקטואלית-מהגרת; זוגיות כמעט אידיוסינקרטית עם היינריך בלייכר; הפריצה אל מרכז החיים האינטלקטואלים של ימי המלחמה הקרה עם פרסום "מקורות הטוטליטריות"; הניסיון למצב עמדה סינגולרית של שמאל ביקורתי לא מרקסיסטי; הסקנדל של "אייכמן בירושלים" והקרע עם הציונות; מערכת היחסים עם קרל יאספרס מחד גיסא והמפגש המחודש עם היידגר לאחר המלחמה מאידך גיסא - כל אלה מוצגים באופן סוחף, בצד הצטללותה ההדרגתית של הגות שחותרת לחשוב על הפוליטי שאיננו כלוא במושג של סובייקט קולקטיבי. חנה ארנדט (1906-1975), שהייתה תמיד הוגת דעות שנויה במחלוקת והתבדלה מאסכולות אקדמיות, ממפלגות פוליטיות וממתווים אידיאולוגיים, הגיעה אל קהל שהלך והתרחב. קוראים מקצועיים וכלליים למדו לצפות ממנה לתובנות נדירות: הם חשו את מה שחנה ארנדט עצמה הביעה: "אפילו בתקופות האפלות ביותר יש לנו הזכות לצפות להארה כלשהי. זו יכולה בהחלט לנבוע פחות מתיאוריות ומושגים, ויותר מהאור הקלוש, המהבהב והלא ודאי שנשים וגברים אחדים, בחייהם וביצירתם, ילַבּו כמעט בכל הנסיבות, ויאירו את פרק הזמן שהוענק להם עלי אדמות". -- מן המעטפת האחורית.

עותקים