הלך

תקציר:
אף פעם לא אהבתי את ההגדרה ״דתי-לייט״. מעולם לא הרגשתי שאני גרסה דלת קלוריות של שום דבר. ובכל זאת, עד גיל מאוחר הסתובבתי עם הכותרת הזאת מעל הראש, למרות שהיא לחלוטין לא מגדירה את מי שאני. ההגדרה הזאת חוטאת למציאות כי היא מתארת אותי כנחות ממשהו שיש לשאוף אליו. זה נכון שאף פעם לא הייתי קפדן, והיום, יכול להיות שעל-פי ההגדרות המקובלות אני כבר לא דתי. אבל מה שפעם נחווה כאשמה, תסכול ומבוכה, הפך להבנה שהדרך המתונה שאני חי בה, לא פחות אותנטית מזו של אף אדם אחר - דתי או חילוני.--מן המעטפת האחורית.

עותקים