טופר המפשר

תקציר:
הרשו לי לעצור כאן ולדבר אליכם כתודעה אחת אל אחרת, אם כי ייתכן שמפרידה בינינו תהום העידנים. למרות שמה שכבר כתבתי - מהשער הנעול ועד יריד סאלטוס - חובק את רוב שנות בגרותי, ומה שנותר לרשום נוגע לכמה חודשים בלבד, אני חש שהגעתי לפחות ממחצית סיפורי. לא אספר על הוצאות נוספות להורג אלא אם כן יהיה בהן עניין מיוחד. אם אתם מתענגים על כאבם ועל מותם של אחרים, לא תזכו לסיפוק רב ממני. די אם אומר שביצעתי את הפעולות שנקבעו על גנב הבקר, ואלו הסתיימו בהוצאתו להורג; בעתיד, כשאתאר את מסעותיי, עליכם להבין שעסקתי במסתורין של הגילדה שלנו במקום שבו היה בזה רווח, אם כי איני מזכיר כל פעם פעם". אמרת כנף בעולמו של סווריאן, שוליית המענים הגולה, טוענת כי אגדה, שקר וסבירות יוצרים מסורת. סיפורו מסופר לא כסיפור מסורתי, הנוטה לשינויי גרסאות ולהשלמה מהדמיון של פרטים שנשכחו, אלא כרשומון מדויק להפליא של מי שבורך וקולל בזיכרון נדיר. הוא נשלח אל גלותו לאחר שנשפט על ידי הגילדה שלו בשל פשע ההתאהבות באחת מלקוחותיו. סווריאן יוצא למסע עם עדי רב יופי בשם טופר המפשר שמקורו אינו ברור אר כוחו עצום, וחרב שקיבל כתשורה מאומן הגילדה, כדי שתשמש אותו בחייו החדשים מחוץ למצודה בה בילה את כל ימיו. הסיפור מתרחש כולו תחת אורה הגווע של השמש - שמש ההולכת וגוועת מזקנה.--מן המעטפת האחורית

עותקים