אני, קלאודיוס

תקציר:
קָליגוּלָה הביט בי בעיניים מצומצמות, כמתלבט. "אתה חושב שאני משוגע?", הוא שאל כעבור זמן-מה. צחקתי צחוק עצבני. "משוגע, קיסר? אתה שואל אם אני חושב שאתה משוגע? מה אתה מדבר, הרי אתה קנה המידה לשפיות בעיני כל תבל ויושביה". "קשה הדבר מאוד, אתה יודע, קלַאוּדיוּס", הוא אמר כממתיק סוד, "להיות אֵל בלבוש אדם". מגוּנה ודחוי על ידי בני משפחתו כשוטה מגמגם, חלש אופי ורפה גוף, האציל הרומי קְלַאוּדיוּס טיבֶּריוּס דרוּסוּס נֵרוֹן גֶרמָניקוּס, העתיד לתדהמתו להיות לקיסר בשנת 41 לספירה, שורד בביטחה את מסכת התככים, המיתות המסתוריות, הבגידות, ההגליות, הטיהורים העקובים מדם, העינויים והאלימות חסרת הרחמים בעשורים הראשונים לקיומה של האימפריה הרומית. הרומן הנפלא אני, קלאודיוס כתוב כאוטוביוגרפיה פיקטיבית. הוא מגולל כרוניקה שערורייתית מרהיבה של שלטון הקיסרים הראשונים ברומא העתיקה, מימי אַוּגוּסטוּס החכם, המייסד, ואשתו "המדהימה והנתעבת" ליוויה, ועד ימי יורשיו, טיבֶּריוּס הסדיסט תאב הבצע, וקָליגוּלָה, המפלצת. קלאודיוס מתאר בדקדקנות של היסטוריון את המזימות ושרשרת הרציחות ברעל, בחרב ובהרעבה, את משתאות הפאר, את הסביאה וההוללות, את שיגעון הגדלות, את הסקס הפרוע ואת והניוון המוסרי: את הרוע, האכזריות - גם בחדרי החדרים בארמונות רומא וגם במחנות הצבא המפוזר ברחבי האימפריה.--מן המעטפת האחורית.

עותקים